"קצר פה כל כך האביב", כתב דוד גרוסמן. והאביב הקשיב והבין, לכן השנה הגיע לבקר אותנו מוקדם. החמימות באוויר, הציפורים המצייצות, השמש במלא הדרה וחומה, שולחת קרניים להפשיר מאיתנו את זיכרון הקרה. הכל נצבע בגווני

אפשר ללמוד המון מהתבוננות בתנוחות בהם אנשים ישנים. המודע הולך לישון ואת מקומו תופס התת-מודע ובהתאם לכך משתנה צורת הגוף ושפתו. מי מאיתנו לא מתבונן בתינוקו הקטן, בממשיכו, אם תרצו, ותוהה לעצמו- איך הוא יגדל להיות, איזה

העריסל החל את דרכו כרעיון "הישרדותי" לחברה הריונית בלי מקום לעריסה בבית מלא בזוחלים. כשעמדו מולי שני החסרונות הללו, הבנתי שצריך משהו שיהיה באוויר, מנותק מהקרקע אך עם זאת שישמור ויאבטח את תינוקה. יצירתיות

פינת הכה את המומחה, אתן שאלתן ואתן גם עניתן. אימהות עונות לאימהות על העריסל.   מ. כרמלי שואלת: במה העריסל שונה/אחר מהמתחרים? ר. ברוש עונה: בעריסל היא יכולה בהמשך גם לשבת ולעמוד, לשחק עם בובה ועוד . הצורה בה

איזה יום שמשי ונעים יש בחוץ. קמתי בבוקר, יצאתי החוצה והשמש ליטפה אותי בקרניה החמימות. כיף! ימים של חסד לפני שהחורף ממש משתלט, וצובע הכל באפור ולבן. עוד כמה רגעים של צבע. מושלם לטיול משפחתי קצר, על שפת הנחל, או סתם

שירלי שלום העריסל הגיע כפי שהבטחת אתמול. וכבר היום יהב הספיק לשחק ולהתנמנם בו (ולא פשוט אצלנו להרדם). אני מצרפת תמונות ומודה לך מקרב לב. אני מקוה לחזור אליך בעתיד ולהזמין עריסלים כמתנות לחברים ובני משפחה.   שוב